מה עושה חברת נייק עם נעלי ספורט ישנות שהיא אוספת מהצרכנים? משתמשת בחלקי הסוליה המרוסקים לבניית משטחי ספורט כגון מסלולי ריצה, מגרשי טניס וכדורסל, כמו גם מגרשי משחקים. חברת קוקה קולה משתמשת בבקבוקים ישנים לטובת ייצור ביגוד ותיקים עם תוויות קוקה קולה, תחת הכותרת Drink2Wear. החברה האמריקאית Ecoist הופכת אריזות מזון ומשקאות לתיקים ארוגים, המיוצרים בפרו. חברת Rag-Bag ההולנדית משווקת מוצרים שנעשים בהודו משקיות ניילון משומשות. Above+Below הבריטית הופכת כיסויי מושבים של התחבורה הציבורית באנגליה לנעליים, Elvis&Kresse יוצרת תיקים ואביזרים מצינורות כיבוי אש שיצאו משימוש, Escama Studio יוצרת בברזיל תיקים ותכשיטים העשויים מלשוניות של פחיות, ואילו Terracycle האמריקאית פיתחה למעלה מ- 100 מוצרים המבוססים על פסולת אריזות מזון, כולל עפיפונים, קלמרים, וילונות אמבטיה ומטריות. אם נציג בפניכם חידון קצר עם שאלה אחת ויחידה - מה בעצם עושות החברות הללו? - אתם תענו, קרוב לוודאי, מחזור. אך בפועל, הן לא ממחזרות, כי אם עושות שימוש חוזר במוצרים. באנגלית זה נשמע טוב יותר - Reuse. לשמחתנו, התופעה מגיעה גם לישראל. מימין ובכיוון השעון - תיק, רמקולים ויומן אישי מעוטרים בעטיפות של ממתקים וחטיפים

הזיהום שבמִחזור

<a href='http://www.motomag.us/ads/www/delivery/ck.php?n=ab5cbc44&cb=440760738' target='_blank'><img src='http://www.motomag.us/ads/www/delivery/avw.php?ox=homepage&zoneid=112&source=ox&cb=440760738&n=ab5cbc44&ct0=INSERT_CLICKURL_HERE' border='0' alt='' /></a>

הנה כמה נתונים על הפסולת שאנו מייצרים: תושבי ישראל מייצרים מדי שנה כ-6 מליון טון פסולת, מתוכה 4.2 מיליון טון מיוצרים במשקי בית והשאר בתעשייה. בממוצע מייצרת כל נפש 590 ק"ג פסולת בשנה, או 1.6 ק"ג כל יום. כמות הפסולת בישראל גדלה בכ-5%-3% בכל שנה, אבל רק 13% מהפסולת הביתית מגיע למחזור. לשם השוואה, שיעור המחזור הממוצע באיחוד האירופי ב- 2007 עמד על 59%. היקף חומרי הגלם שאינם ממוחזרים ומוטמנים מדי שנה - נייר וקרטון, פלסטיק, זכוכית ומתכות - מגיע לשווי של 875 מליון ש"ח, והיה מי שחישב את פוטנציאל התועלות הכלכליות בהפיכת הפסולת למשאב: שווי ניצול של חומרי גלם - 380 מליון ש"ח; הפחתת גזי חממה - 6 מליון טון פחמן; הפקת חשמל מביוגז - 875 מליון קוט"ש; 5,000-10,000 משרות חדשות בשוק, ותרומה לתמ"ג של 0.5-1 מיליארד ש"ח. לא פחות. במודעות סביבתית בריאה ישנם שלושה שלבים - Reduce, Reuse, Recycle. השלב הראשון אומר: הפחיתו בצריכת מוצרים, וזהו ההליך הידידותי ביותר לסביבה. השלב השני והידידותי קצת פחות, הוא שימוש חוזר במוצרים. השלב השלישי, הנחשב למזהם ביותר, הוא המחזור עצמו. ההגיון פשוט: אם תשלחו את בקבוקי הפלסטיק למחזור, תידרש צריכה של אנרגיה במטרה לאסוף אותם ולמחזר אותם. אם תהפכו אותם לעציצים, לא תצרכו אנרגיה וגם תחסכו לא מעט, שכן לא תקנו עציצים חדשים. אם לא תקנו בכלל משקאות בבקבוקי פלסטיק (ואת העציצים תנטעו בצנצנות זכוכית ישנות), אמא אדמה תודה לכם במיוחד. בישראל, ה-Reuse רק מתחיל לבצבץ. לדוגמא, מאיה אפרתי, כלת פרס ראש הממשלה ליזמות, פיתחה תהליך ההופך שקיות פלסטיק ויריעות פלסטיות שונות ליריעות רב-שכבתיות אופנתיות. רשת קום איל פו משתמשת ב- Reuse לחיזוק הקשר בין לקוחותיה למותג. בארץ חתומה הרשת על אירוע מתלבשות בחיריה (הפחת חיים חדשים בבגדים משומשים בעזרת טאץ' אופנתי), ועל פרויקט מעבירות - החזרת פריטי לבוש משומשים לחנויות הרשת תמורת זיכוי. הרשת העבירה את הבגדים שנאספו לחנות יד שנייה, והתמורה מהמכירות הועברה לעמותה שעוסקת בהעצמה נשית. אבל אלו הם רק טיפה בים. כך הפכו גביע יוגורט וחטיפים לעציץ ולעיטור לתיקים אפשר להשתמש גם בצד האחורי של העטיפה

איך המוצר נולד?

במטרה לעורר את המודעות לתועלת בשימוש מחדש במוצר, ייערך ב-3 במרץ בפרדס חנה-כרכור כנס ראשון מסוגו בתחום, תחת הכותרת "Reuse, כהזדמנות עסקית", בחסות המשרד להגנת הסביבה. ההחלטה של פרדס חנה כרכור ליזום את הכנס היא חלק מההתנהלות המקומית. בתחומי המועצה מתקיימים שוקי קח-תן ופועלות בה כמה חנויות יד שנייה, כמו גם לא מעט אומנים, אמנים ומעצבים היוצרים בה ועושים שימוש חוזר בחפצים שהגיעו לסוף דרכם