>> לפני שאתם זורקים את עטיפת החטיף לפח או את קרטון הביצים לזבל, כדאי שתעיפו בהם מבט אחד נוסף ותחשבו מה אתם יכולים עוד לעשות עמם כדי שהם לא ייהפכו לעוד גרמים מתוך 6 מיליון טון הפסולת שמיוצרת במשקי הבית והתעשייה בישראל מדי שנה. אם תעשו זאת, תיישמו מה שמכונה "שימוש חוזר" (Reuse). להבדיל ממיחזור - שהוא עיבוד הפסולת לחומר גלם בתהליך תעשייתי - השימוש החוזר הוא שימוש נוסף במוצר והחזרתו לתכליתו המקורית או לתכלית אחרת (Repurposing), באמצעות שימור חלק מתכונותיו המקוריות. "המיחזור הוא תהליך תעשייתי שצורך אנרגיה ולפעמים פולט חומרים שהם רעילים - הוא פחות ידידותי לסביבה מתהליך השימוש החוזר, הפשוט והקל יותר ברמת התיעוש", אומרת היזמית הירוקה לילי בוטמן. כדוגמה היא מציגה אפשרות של מיחזור נייר - הליך שצורך אנרגיה, מים וחומרים מלבינים - לעומת הליך של שימוש בנייר קיים ליצירת אובייקט חדש ללא כל הליך תעשייתי. בשבוע הבא יתקיים כנס ראשון מסוגו בישראל בנושא שימוש חוזר כיוזמה עסקית. הכנס, שייערך בפרדס חנה-כרכור, הוא יוזמה משותפת של בוטמן והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור והוא נערך בחסות המשרד להגנת הסביבה. "צרכנות אתית היא העדפת מוצרים, שהן ייצורם והן השימוש בהם אינו פוגע, או פוגע באופן מועט בלבד, באדם ובסביבה. בעידן של צרכנות אתית, השימוש החוזר הוא כלי חשוב לבניית תדמית ויצירת העדפה צרכנית", אומרת בוטמן. "אנחנו מתחילים לראות יותר אנשים שמחפשים את הסיפור שמאחורי המוצר ומתעמקים בחומר שממנו הוא עשוי, ולא רק בשאלה אם הוא יפה או לא. הצרכן מתחיל להפנים את המחשבה שהחיים שלנו יוצרים פסולת שצריך למצוא לה כתובת, וכך יעדיף לקנות מוצר שהוא מחומר ישן ולא מחומר חדש. כדי שמהלכי שימוש חוזר יעבדו, נדרשת מוכנות אצל הצרכן - שיחשוב ממה המוצר עשוי ואולי יש לו אפשרות לקנות את המוצר מחומר משומש". ואולם בוטמן מדגישה כי זה לא תלוי רק בצרכן: "כדי שייווצר עולם כזה שאדם יוכל לקנות מוצרים מחומר שהוא בשימוש חוזר, צריכים להיות יצרנים שמוכנים להיכנס לתחום וזאת המטרה של הכנס. אנחנו רוצים להפגיש מעצבי מוצרים ויזמים שיודעים לקחת חומר ולתת לו פוטנציאל של עשייה אחרת, להשתמש בו לטובת משהו אחר. שתהיה פתיחות לסוג כזה של עשייה". לדברי בוטמן הנושא עדיין ראשוני מאוד בישראל ובעולם. בין היתר, היא מציינת את חברת Terracycle האמריקאית שפיתחה יותר מ-100 מוצרים, כמו עפיפונים, קלמרים ותיקים המבוססים על פסולת אריזות מזון. המודל מבוסס על איסוף האריזות מהצרכנים, במימון היצרנים, והמוצרים נמכרים ברשתות הקמעוניות הגדולות ביותר בארה"ב, כמו וולמארט, טארגט והום דיפו. חברה אחרת, Ecoist, הופכת אריזות מזון ומשקאות לתיקים ארוגים, המיוצרים בפרו, ונמכרים בארה"ב, באירופה וביפן. ירוק, אבל מעוצב בישראל, השימוש החוזר עדיין לא על המפה. את עיקר הפעילות ניתן לראות אצל מעצבים עצמאים ופחות ברשתות הגדולות שמציעות סחורה באופן המוני ומסחרי. מכיוון שמדובר בעבודה ייחודית פרטנית לפי חומר הגלם שמצוי בידי המעצב, לרוב לא תמצאו מוצר אחד שדומה בצורה מושלמת למשנהו.