תיק שעשוי מצמיג רכב? כיסויי מושבים שהפכו לנעליים? עד כה, כשאלה נעשו ידנית, המחיר היה בהתאם. החזון של בוטמן הוא שימוש חוזר תעשייתי, שיהפוך את כל המוצרים החדשים-ישנים לאטרקטיביים, גם מבחינת האיכות והתדמית הירוקה, וגם מבחינת המחיר. "זה הכל עניין של נפחים – ברגע שהשימשוב יהפוך תעשייתי הנפחים של המוצרים יעלו והמחירים ירדו. מדובר בכלכלה שלמה שתיבנה על חפצים העשויים מחומרים שהרכיבו פעם חפצים אחרים". טום סזקי, מייסד ומנכ"ל חברת  Terracycle המובילה בנושאי שימשוב, ואורח הכבוד של הכנס, בנה מודל מפסולת אריזות בו המוצרים המשובשבים עולים לעיתים אף פחות ממוצרים מקבילים וחדשים שיוצרו בסין. חומר הגלם שהוא משתמש בו לפעמים נרכש במחיר שלילי, כלומר מיצרנים שנתקעו עם אריזות ומוכנים לשלם כדי להפטר מהם. בכך גם טמון סוד הכנס במרץ – איך עוברים מעשייה של שימוש חוזר ידני לגמרי וחשיבה של אומן, לחשיבה שהיא בקנה מידה תעשייתי ובחיבור אותו יוצר ליצרן, מתוך השלכה חשובה גם על הסביבה. "אני מאמינה במעצבים תעשייתיים", אומרת בוטמן. "אלה אנשים עם הסתכלות תעשייתית ומצד שני יש להם המון דמיון ויצירתיות, וגם מלא רגשות ירוקים. החיבור בכנס ביניהם ליצרנים ולתעשייה, שהם גם אורחי הכנס, עם המשרד להגנת הסביבה ועם טום סזקי והמודל של מישהו שכבר עשה את זה, יחזק את תחושה שהצרכן יתגמל על עשייה נכונה". בישראל השימוש החוזר עדיין לא על המפה, אבל יש כבר כמה סנוניות ראשונות: מאיה אפרתי, כלת פרס ראש הממשלה ליזמות, פיתחה תהליך שהופך שקיות פלסטיק ויריעות פלסטיות שונות ליריעות רב-שכבתיות אופנתיות. רשת "קום איל פו", שמשתמשת בשימשוב לחיזוק הקשר למותג, חתומה על אירוע  'מתלבשות בחיריה' שנותן חיים חדשים לבגדים משומשים, ועל פרויקט 'מעבירות' שדואג להחזיר פריטי לבוש משומשים לחנויות הרשת תמורת זיכוי.