ב-2001 נסע טום סזקי, אז סטודנט טרי באוניברסיטת פרינסטון, לבקר זוג חברים במונטריאול. במרתף הבית הציגו החברים לסזקי את מערך גידול התולעים שלהם, שאותן האכילו בשאריות מהמטבח ובזבל אורגני. מערך הגידול נועד לאסוף את הפרשותיהן של התולעים ולהשתמש בהן כדי לדשן את הצמחים שהחברים גידלו. סזקי הבין שיש פה משהו, רעיון מבריק, והחליט למנף אותו: להפוך את דשן התולעים למוצר ולמכור אותו. סזקי חזר לפרינסטון, ובנה מבנה עץ שבו זחלו התולעים, אכלו את השאריות מהמטבח והשאירו את ההפרשות שלהן. הוא לווה 20 אלף דולר, קיבל אישור מהאוניברסיטה להציב את המבנה בשטחה והתחיל לגדל. הוא הבין במהרה שיהיה קשה למכור את ההפרשות בצורתן המוצקה, והפך אותן לנוזל. השלב הבא היה להחליט באיזו אריזה יימכרו ההפרשות. מאחר שכסף לא היה לו, סזקי בזז עם חבריו את עמדת המיחזור וארז את הדשן בבקבוקי משקה משומשים שעליהם הדביק תווית חדשה. הדשן הזה היה המוצר הראשון של טרהסייקל (Terracycle), החברה שסזקי הקים במטרה להפוך זבל לכסף. בזכות הרעיון הזה סזקי הוא כיום אחד היזמים הצעירים והמסוקרים ביותר בארה"ב. הבאזז סביב החברה שלו יוצא דופן וכולל כיסוי נרחב ב"וול סטריט ג'ורנל", ב-NBC, ב-BBC ובגופי תקשורת נוספים. "אני עדיין מופתע ונרגש שהגענו למקום הזה וגדלנו כל כך", אומר סזקי בראיון טלפוני ל-Markerweek. "זה היתרון של רעיון טוב: הוא מרגש והפיתוח שלו מעניין". סזקי החליט לפרוש מהלימודים בפרינסטון כדי להשקיע את כל זמנו בטרהסייקל, וסיפר על כך להורים רק חצי שנה מאוחר יותר - כשהחברה היתה מבוססת והיה מאוחר מדי להתחרט. כיום שותפים בפעילות של החברה 12.5 מיליון איש, ועד כה נתרמו דרכה 1.5 מיליארד דולר. ב-2003 זכתה טרהסייקל במקום הראשון בתחרות ליזמים אמריקאים, שהפרס הראשון בה הוא השקעה של מיליון דולר. הפרס הוענק בטקס חגיגי שבו פתח סזקי את המסחר בנאסד"ק, אבל אז התברר שההשקעה של מארגני התחרות בטרהסייקל מותנית בוויתור על האג'נדה הסביבתית שלה. סזקי סירב לקבל את הדין, וויתר על הפרס. אין דבר שארה"ב אוהבת יותר מאשר יזם צעיר, שנראה טוב, דואג לסביבה ולעתיד כדור הארץ ובמקביל לא מוותר על החלום האמריקאי לעשות כסף. סזקי מצהיר כמעט בכל ראיון שהוא לא רוצה לבחור בין האפשרות להתעשר לבין להגיש סיוע לסביבה, אלא לעשות את שניהם במקביל. לפחות מבחינה כספית, זה עובד: ב-2009 היה מחזור החברה 7.5 מיליון דולר, וב-2010 הוא קפץ ל-13.3 מיליון דולר. הנתונים האלה הופכים את טרהסייקל לחברה הצומחת ביותר בין החברות העוסקות בתחום הקיימות. סזקי יגיע בקרוב ארצה כאורח המרכזי של הכנס "Reuse כהזדמנות עסקית" - כנס ראשון מסוגו שיתקיים ב-3 במארס בפרדס חנה-כרכור, בחסות המשרד להגנת הסביבה, ויעסוק בשימוש חוזר בתחומים שונים. טרהסייקל משתפת פעולה עם חברות ענק שמפיקות כמויות גדולות של זבל, כמו קוקה קולה, חברת המזון ג'נרל מילס ותאגידי ענק אחרים המייצרים חטיפים, משקאות ועוד. שיתוף הפעולה נעשה במודל שבטרהסייקל מכנים Sponsored waste Corporate - תאגיד אשפה ממומנת. המודל הזה פועל בשני אופנים: במישור אחד, אנשי טרהסייקל מקבלים מהתאגידים את הפסולת שנותרת במפעל ואינם יכולים למחזר. במקביל, החברה אוספת פסולת מאנשים פרטיים: היא מפרסמת באתר שלה את רשימות המוצרים הרלוונטיים, וכל אחד יכול להוריד מהאתר שובר משלוח חינם ולשלוח אותם לחברה. טרהסייקל מדווחת לכל אחד מהתאגידים המעורבים כמה ממוצריו הגיעו אליה, ועל כל פריט שנאסף תורם התאגיד כ-2 סנטים לארגונים או לבתי ספר על פי בחירתו. מערכת האיסוף הזאת יוצרת רווח לכל הצדדים: התאגידים מרוויחים יחסי ציבור טובים, אנשים פרטיים מרגישים שהם תורמים לסביבה, וטרהסייקל מקבלת חומרי גלם בעלות נמוכה מאוד. מחומרי הגלם האלה מייצרת החברה יותר מ-250 מוצרים שונים: החל בדשן לצמחים, עבור בעציצים צבועים ביד ומוצרי ניקיון ידידותיים לסביבה, וכלה בפריטים למשרד ולבית הספר וחומר בעירה ידידותי לסביבה. והכל מזבל. למרות העיסוק הרב בסביבה ובאקולוגיה, סזקי אינו מגדיר את עצמו "ירוק" מבחינת ההתנהלות היום-יומית שלו. להפך: לטעמו המשמעות של להיות "ירוק" היא להקריב קורבן ברמת החיים או לשלם יותר על מוצרים והוא מסרב לעשות זאת. בראיון שנתן ב-2008 לאתר Fastcompany.com הוא אמר שהחברה שלו מעניקה פתרונות לאנשים רגילים שאכפת להם מהסביבה, אבל לא מוכנים להקריב דבר - אנשים כמוהו. בעולם של טרהסייקל אפשר להשתמש במוצרים בני קיימא מבלי לשלם יותר או להתפשר. איסוף המוצרים ושליחתם לחברה מאפשר לתרום לא רק לסביבה, אלא גם לארגונים או לבתי ספר. על פי סזקי, הדרך ליהפך ליזם מצליח מתחילה בהבנה מה רוצים למכור. "לא משנה אם זה מוצר או רעיון - אתה צריך להבין למי אתה מוכר. חשוב לדעת במה עוסקת החברה שאליה אתה פונה. אנשים רבים לא עורכים את המחקר הזה. אם אני רוצה למכור בקבוק של חומר ניקיון לוולמארט אני צריך להכיר קודם לכן את המוצרים שהם מוכרים - כי הם יורידו מוצר אחר מהמדף כדי לפנות מקום לשלי. "לא מספיק לקבוע פגישה. אתם זקוקים למוצר או לשירות טוב או זול יותר כדי לשכנע את החברות. הדבר החשוב ביותר הוא לנסות שוב ושוב עד שמישהו יסכים למכור את המוצרים שלכם. ברגע שהצלחנו למכור את הדשן לוולמארט, היה קל יותר להגיע לחברות אחרות. הלקוח הראשון הוא תמיד הכי קשה".

ב-2001 נסע טום סזקי, אז סטודנט טרי באוניברסיטת פרינסטון, לבקר זוג חברים במונטריאול. במרתף הבית הציגו החברים לסזקי את מערך גידול התולעים שלהם, שאותן האכילו בשאריות מהמטבח ובזבל אורגני. מערך הגידול נועד לאסוף את הפרשותיהן של התולעים ולהשתמש בהן כדי לדשן את הצמחים שהחברים גידלו.

כנס פרדס חנה לשימוש חוזר ברוח חדשה של חשיבה ירוקה

שימוש חוזר מוכר לנו בעיקר מחנויות יד שנייה אך הוא הופך לאט לתחום עסקי משתלם - בפרדס חנה ילמדו כיצד לעשות זאת

25/02/2011

מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

בעולם מתפשטת תיאוריית שלושת ה-"R", בעברית: צמצום, שימוש חוזר ומחזור - Reduce, Reuse, Recycle. המשרד להגנת הסביבה דואג למחזור בפרויקט רב היקף שתחילתו הפרדה במקור. לאחרונה החל המשרד גם בקמפיין שמעודד את הציבור לצמצם צריכה בנייר, בחשמל ואפילו במוצרי מזון. חוץ משוק הפשפשים עתיק היומין, השימוש החוזר הנפוץ ביותר הוא שווקי החלפה וחנויות יד שנייה שהפכו לאופנה וחלקן כבר נראות כמו בוטיקים יוקרתיים. מארגני הכנס לשימוש חוזר בפרדס חנה מאמינים שהשימוש החוזר הכולל יצירה מפסולת של חפצים חדשים, תכנון אריזות רב פעמיות ועוד, יכול גם להיות הזדמנות עסקית. הכנס יתקיים ב-3 במרץ במרכז לאומנויות הבמה בפרדס חנה ברחוב הבוטנים. הכנס בתשלום. להרשמה באתר הכנס או בטלפון: 077-9779833 או במקום ביום הכנס. מה זה בעצם שימוש חוזר? להבדיל ממחזור, שהוא עיבוד הפסולת המשמש כחומר גלם בתהליך תעשייתי, שימוש חוזר, Reuse הוא: שימוש נוסף במוצר והחזרתו לתכליתו המקורית, או לתכלית אחרת (Repurposing), תוך שימוש במשהו מתכונותיו המקוריות. למשל: פעילות צרכנית כמו - העברת חפצים, קניית 'יד שנייה', תיקון מוצרים והעדפת מוצרים ארוכי שימוש. השימוש החוזר נחשב לאחד העקרונות של "צרכנות אתית" המוגדרת כהעדפת מוצרים שיצורם והשימוש בהם אינו פוגע, או פוגע באופן מועט בלבד, באדם ובסביבה. דוגמאות של שימוש חוזר ומה טוב יותר מאשר ללמוד מבעלי הניסיון במקום להמציא את הגלגל שוב ושוב? אורח הכבוד של הכנס יהיה טום סזקי (Tom Sezaky) שייסד את חברת טרהסייקל (Terracycle) כשהיה בן 21. החברה פיתחה עשרות מוצרים המבוססים על פסולת אריזות מזון, בין היתר: עפיפונים וקלמרים. אך לא רק טרסייקל עושה שימוש חוזר במוצרים שמעומדים להישלח לפח, חברת נייק יצרנית נעלי ה"סניקרס" המוכרות, גם היא עושה שימוש חוזר במספר צורות. החברה אוספת נעלי ספורט (מכל המותגים), מפרידה אותן לסוליה וגפה ומשתמשת בחלקי הסוליה המרוסקים לבניית משטחי ספורט (מסלולי ריצה, מגרשי טניס וכדורסל) ומגרשי משחקים. חברת נייק גם מייצרת נעל הבנויה מפיסות פחת תעשייתי וחומר ממוחזר. חברת נוספות כמו קוקה קולה הבין-לאומית, חברת רג-בג ההולנדי ת וחברת אסקמה הברזילאית גם הן עוסקות בין היתר בשימוש חוזר. שימוש חוזר בישראל בישראל אין דוגמאות רבות אלא רק מה שניתן לכנות כסנוניות ראשונות: מאיה אפרתי – כלת פרס רה"מ ליזמות פיתחה תהליך ההופך שקיות פלסטיק ויריעות פלסטיות שונות ליריעות רב-שכבתיות אופנתיות. רשת קום אין פו– משתמשת ב- Reuse לחיזוק הקשר בין לקוחותיה למותג. בארץ היא חתומה על אירוע 'מתלבשות בחיריה' (נתינת חיים חדשים ב"נגיעה" אופנתית לבגדים משומשים), ועל פרויקט 'מעבירות'- החזרת פריטי לבוש משומשים לחנויות הרשת תמורת זיכוי. הרשת העבירה את הבגדים שנאספו לחנות יד שנייה, התמורה מהמכירות הועברה לעמותה שעוסקת בהעצמה נשית.

שלושת ה-"R", בעברית: צמצום, שימוש חוזר <http://www.epochtimes.co.il/tags/%F9%E9%EE%E5%F9-%E7%E5%E6%F8>  ומחזור - Reduce, Reuse, Recycle. המשרד להגנת הסביבה <http://www.epochtimes.co.il/tags/%E4%EE%F9%F8%E3-%EC%E4%E2%F0%FA-%E4%F1%E1%E9%E1%E4>  דואג למחזור בפרויקט רב היקף שתחילתו הפרדה במקור. לאחרונה החל המשרד גם בקמפיין שמעודד את הציבור לצמצם צריכה בנייר, בחשמל ואפילו במוצרי מזון.

>> לפני שאתם זורקים את עטיפת החטיף לפח או את קרטון הביצים לזבל, כדאי שתעיפו בהם מבט אחד נוסף ותחשבו מה אתם יכולים עוד לעשות עמם כדי שהם לא ייהפכו לעוד גרמים מתוך 6 מיליון טון הפסולת שמיוצרת במשקי הבית והתעשייה בישראל מדי שנה. אם תעשו זאת, תיישמו מה שמכונה "שימוש חוזר" (Reuse). להבדיל ממיחזור - שהוא עיבוד הפסולת לחומר גלם בתהליך תעשייתי - השימוש החוזר הוא שימוש נוסף במוצר והחזרתו לתכליתו המקורית או לתכלית אחרת (Repurposing), באמצעות שימור חלק מתכונותיו המקוריות. "המיחזור הוא תהליך תעשייתי שצורך אנרגיה ולפעמים פולט חומרים שהם רעילים - הוא פחות ידידותי לסביבה מתהליך השימוש החוזר, הפשוט והקל יותר ברמת התיעוש", אומרת היזמית הירוקה לילי בוטמן. כדוגמה היא מציגה אפשרות של מיחזור נייר - הליך שצורך אנרגיה, מים וחומרים מלבינים - לעומת הליך של שימוש בנייר קיים ליצירת אובייקט חדש ללא כל הליך תעשייתי. בשבוע הבא יתקיים כנס ראשון מסוגו בישראל בנושא שימוש חוזר כיוזמה עסקית. הכנס, שייערך בפרדס חנה-כרכור, הוא יוזמה משותפת של בוטמן והמועצה המקומית פרדס חנה-כרכור והוא נערך בחסות המשרד להגנת הסביבה. "צרכנות אתית היא העדפת מוצרים, שהן ייצורם והן השימוש בהם אינו פוגע, או פוגע באופן מועט בלבד, באדם ובסביבה. בעידן של צרכנות אתית, השימוש החוזר הוא כלי חשוב לבניית תדמית ויצירת העדפה צרכנית", אומרת בוטמן. "אנחנו מתחילים לראות יותר אנשים שמחפשים את הסיפור שמאחורי המוצר ומתעמקים בחומר שממנו הוא עשוי, ולא רק בשאלה אם הוא יפה או לא. הצרכן מתחיל להפנים את המחשבה שהחיים שלנו יוצרים פסולת שצריך למצוא לה כתובת, וכך יעדיף לקנות מוצר שהוא מחומר ישן ולא מחומר חדש. כדי שמהלכי שימוש חוזר יעבדו, נדרשת מוכנות אצל הצרכן - שיחשוב ממה המוצר עשוי ואולי יש לו אפשרות לקנות את המוצר מחומר משומש". ואולם בוטמן מדגישה כי זה לא תלוי רק בצרכן: "כדי שייווצר עולם כזה שאדם יוכל לקנות מוצרים מחומר שהוא בשימוש חוזר, צריכים להיות יצרנים שמוכנים להיכנס לתחום וזאת המטרה של הכנס. אנחנו רוצים להפגיש מעצבי מוצרים ויזמים שיודעים לקחת חומר ולתת לו פוטנציאל של עשייה אחרת, להשתמש בו לטובת משהו אחר. שתהיה פתיחות לסוג כזה של עשייה". לדברי בוטמן הנושא עדיין ראשוני מאוד בישראל ובעולם. בין היתר, היא מציינת את חברת Terracycle האמריקאית שפיתחה יותר מ-100 מוצרים, כמו עפיפונים, קלמרים ותיקים המבוססים על פסולת אריזות מזון. המודל מבוסס על איסוף האריזות מהצרכנים, במימון היצרנים, והמוצרים נמכרים ברשתות הקמעוניות הגדולות ביותר בארה"ב, כמו וולמארט, טארגט והום דיפו. חברה אחרת, Ecoist, הופכת אריזות מזון ומשקאות לתיקים ארוגים, המיוצרים בפרו, ונמכרים בארה"ב, באירופה וביפן. ירוק, אבל מעוצב בישראל, השימוש החוזר עדיין לא על המפה. את עיקר הפעילות ניתן לראות אצל מעצבים עצמאים ופחות ברשתות הגדולות שמציעות סחורה באופן המוני ומסחרי. מכיוון שמדובר בעבודה ייחודית פרטנית לפי חומר הגלם שמצוי בידי המעצב, לרוב לא תמצאו מוצר אחד שדומה בצורה מושלמת למשנהו.